אודות הבלוג

התמונה שלי
היי, קוראים לי אלכס כנוביץ. אני אוהב אוכל בכל מובן אפשרי – לאכול, לחקור, ללמוד, לצלם ובעיקר לבשל אוכל. ישראל היא מקום מדהים של שילוב טעמים, מרכיבים ומסורות מכל מקום אפשרי בעולם – הגיוון הזה הופך אותי מאושר עד אין קץ ופותח עולם שלם של הזדמנויות והתנסויות חדשות. זה מבחינתי קיבוץ הגלויות המושלם, לחלוק בינינו את כל היופי הזה. לרוב אני מבשל מתכונים מעניינים שאני מוצא בכל מיני מקומות, לא מתיימר להיות מקורי ובטוח לא מנסה ללמד מישהו בישול. פשוט חווה חוויות ומעביר אותן לאחרים. אני לא צלם מקצועי, רוב התמונות שלי נעשות בסלולארי ללא כל ציוד עזר או עיבוד. אל תהססו לפנות אליי בכל נושא ובעיקר תהנו...

יום שישי, 18 במרץ 2016

בורבושלה - עוגיות שושנה גרוזיניות מטוגנות עם אבקת סוכר




מאפה מסוג זה, מסתבר, קיים בלא מעט עדות, בעיקר במטבח יהודי צפון אפריקה. אלה הן שבקייה או פזואלוס במטבח המרוקאי, דבלה אצל התוניסאים או מניקוטי אצל יוצאי אלג'יר. במטבח הרוסי מכינים אותן בצורת פפיון והן נקראות חבורוסט - ענפים יבשים. הגרוזינים מכנים אותן בורבושלה וזה קרוב יותר לצורה הצפון אפריקאית. די חששתי מתהליך ההכנה שנראה לי מסורבל, אבל זה קלי קלות וזה טעים בצורה קשה! הבצק דקיק ואוורירי, הבועות שנוצרות בו מתנפצות בפה עם צליל קראנצ'י מטורף. גם טעים וגם מרשים מאוד.


מצרכים:
5 ביצים
4.5 כוסות קמח
1 כף מי סודה
1 כף קוניאק/וודקה (זה מוסיף קרנצ'יות)
אבקת סוכר
שמן קנולה לטיגון עמוק

מערבבים ביצים עם מי סודה וקוניאק ומוסיפים לאט לאט את הקמח עד שמגיעים לבצק אחיד שלא נדבק לדיים, אך לא קשה מדי. עוטפים בניילון נצמד ומשאירים לכ-20 דקות לנוח.
מחממים שמן בסיר עמוק מספיק - עומק של 5 ס"מ לפחות.
קורצים מהבצק כדורים בגודל של כדור פינד פונג. מרדדים דק מאוד, כמעט שקוף - אני מרדד במכונת פסטה לעובי ברמה של 6-7. את הבצק המרודד חותכים לרצועות ארוכות (30 ס"מ) ברוחב של 4-5 ס"מ. 
זורקים חתיכה קטנה של בצק לשמן, אמורות להיווצר המון בועות והכדור מעט צף - זה אומר שהשמן חם מספיק.
משחילים מזלג בקצה אחד של רצועת בצק, כך שמחוררים אותו פעמיים, יוצרים מעין לולאה. את שאר הבצק מחזיקים על היד השנייה. מכניסים את קצה הבצק עם המזלג לתוך השמן ומיד מתחילים לאט לאט לסובב את המזלג תוך כדי ליפוף הבצק סביבו. אין למתוח את הבצק יותר מדי, הוא צריך להיות חופשי. אחרי שמלפפים את כולו ממשיכים לסובב את המאפה בשמן עד שהוא מזהיב כולו. זה קורה ממש תוך שניות ספורות, עקב עובי הדקיק. אין לטגן יותר מדי, זה יעניק מרירות.
מעבירים לנייר סופג ומיד זורעים אבקת סוכר בנדיבות.
זה הכל. אגב, תנו להם להתקרר, זה הרבה יותר טעים.   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה