דראניקי - לביבות תפוחי אדמה בלארוסיים

מאכל לאומי של בלארוסים, הידועים כאוהבי תפוח אדמה מושבעים. אם עושים את זה נכון, זה יוצא קריספי מבחוץ, נימוח מבפנים ובליווי שמנת חמוצה זה טעם אלוהי. מומלץ!

אריסה ארמנית - תבשיל חורפי של חיטה, עוף וחמאה

חשבתם שאריסה היא ממרח תוניסאי חריף? אז זהו, שלא. כלומר, לא רק. בארמניה מסתבר יש מאכל עם שם זהה. המאכל נפוץ במספר מדינות האיזור כמו טורקיה, אירן ומדינות מרכז אסיה. בחלק מהמדינות המאכל נחשב למקודש ומוגש באופן מיוחד בחג הקורבן.

מנה היא פשוטה מאוד וכוללת, לא תאמינו, 3 מרכיבים בלבד! מנה חורפית, רווית קלוריות, טעימה בטירוף, מנחמת ומשביעה. בבישול הארוך העוף מתפרק כמעט לסיבים ונמס בפה.

יתאים מאוד לסופ"ש קריר לאלה שמאסו מקדירות, חמינים ורוצים לגוון.

גולאש צ'כי - קדרת בקר קלאסית

גולאש הוא קודם כל מאכל הונגרי. אבל לצ'כים יש גם גרסה תחת השם גולאש ולדעתי הוא לא פחות טוב, פשוט שונה לגמרי. הבשר נימוח ומתפרק לסיבים ועטוף ברוטב סמיך, ריחני וטעים בטירוף. השיטה פשוטה מאוד, רשימת מרכיבים קצרה ביותר וכך יוצרים קלאסיקה צ'כית במיטבה. פשטות היא שם המשחק.

פסטרמה דבש חרדל ביתית מנתח חזה הודו שלם

פסרמה ביתית. גם קל מאוד להכין, גם זול הרבה יותר מהמוצרים התעשייתיים. מה גם שאלה הוכרזו ע"י ארגון הבריאות העולמי כמגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן. גם אם הסיכון לא גדול, רשימת המרכיבים של נקניקים ופסטרמות מעוררת בחילה לפעמים. כאן העניין הוא אחר לגמרי - לוקחים נתח בשר שלם ומכינים ממנו פסטרמה עם מרכיבים שאוהבים וכמובן ללא כימיקלים, מייצבים, צבעים וכו'.

כבר עשיתי כמה נסיונות בעבר וחייב להודות שלא היו מוצלחים כל כך. תמיד זה היה יוצא יבש למדי. אז עשיתי הרבה שיעורי בית, נסיונות והגעתי למתכון הזה שמפיק תוצאה מופלאה - פסטרמה ארומטית, טעימה מאוד, עסיסית ביותר ופשוט מושלמת. 

מתכון מאפה קיורטוש או טרדלניק בקלי קלות

לכל אחד יש חלום. יש חלומות מפוארים, על גבול הבלתי אפשרי ויש את החלומות הפשוטים, נגישים יותר, אבל דווקא כאלה נשארים הרבה זמן בגדר חלום מפאת חוסר זמן בעיקר. ככה היה לי עם המאפה הזה. ב-2006 נסענו לפראג בתקופת קריסטמס, שם פגשתי בו לראשונה וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הוא נקרא שם טרדלו, הצ'כים מכנים אותו בשם חיבה טרדלניק.

סלט עגבניות כבושות קלות עם בצל, שום וכוסברה

מתכון זה הוא חסר מזל. למרות שהוא טעים מאוד וקל ביותר, אני מכין אותו פעמים נדירות. מאוד אוהב אותו, אבל תמיד שוכח ממנו. כלומר, לא שוכח את המתכון עצמו אלא מקיומו. ואז פעם בשנה אמא שלי מכינה את העגבניות, אני מבקר אצלה, נזכר ומיד רץ לקנות את המצרכים להכנתו (אם כי ברוב המקרים הם גם ככה ישנם בבית).

זה לא ממש עגבניות כבושות, לא ממש סלט אלא מעין תוספת מלוחה-חריפה שתתאים לכל ארוחה או, נגיד, כתוספת לסנדוויץ'. מומלץ במיוחד לאלה שכמוני לא חוששים מניחוחות שום, למרות שהכבישה הקצרה מרככת את עזות ריחו וטעמו.  

סלט חציל קלוי ולימון כבוש

בהמשך למתכון הקודם של החציל הקלוי, גרסא זו נולדה מאילוצי המצרכים במקרר. רציתי להכין את המתכון הזה שהיה מוצלח בבמיוחד, ואז גיליתי שאין לי עגבניות וגם בצל סגול לא נשאר. אבל החציל כבר נקלה, אז הייתי חייב לאלתר. התוצאה מיוחדת וטעימה ביותר - תוספת מרעננת וטעימה לכל ארוחה.

סלט חציל שרוף

במהירות שיא ובקלות לא סבירה מתקבל סלט טעים, רענן ומרשים מאוד. הטעם והניחוח השרוף של חציל קלוי משתלב נפלא עם ירקות טריים, המעניקים קרנצ'יות ורעננות.

שרימפס ברוטב חמאה ולימון עם עשבי תיבול

תמיד רציתי לגדל בבית עשבי תיבול, שאוכל להשתמש בהם בעת הצורך בשיא טריותם. אז לפני שבוע סוף סוף הגשמתי את החלום וקניתי שתי עדניות, בהן שתלתי ריחן, נענה, בזיליקום, טימין ועירית. המראה נפלא, הניחוחות עוד יותר. רק שלא אשכח להשקות, כי אני וגידול צמחים זה שני הפכים, עד עכשיו לפחות. 

הערב הזדמנה לידיי חבילת שרימפס והחלטתי לשלב אותם עם הצמחייה שלי. יצא מושלם! ממליץ בחום לנסות ולהכין, זה לוקח 5 דקות בדיוק.

קציצות פרסה/כרישה ירוקות עם בשר

אחד המאכלים האהובים אצלינו בבית. טעים בטירוף! אפשר, כמובן להכין גם ללא בשר, אבל עם בשר זה הרבה יותר טוב. עשיתי כמה נסיונות בעבר והגעתי למסקנה שהגרסא הטעימה ביותר היא עם טחון עוף או הודו, כלומר עם בשר פחות שמן. הצבע הירוק מגיע בהמון עשבי תיבול שמעניקים לא רק את הצבע אלא גם ארומה וטעם נהדרים. לא נכביד במילים, נעבור לעצם העניין

ממרח קישואים (איקרה קישואים)

 כידוע, הכלכלה הסובייטית סבלה ממחסור במוצרי צריכה רבים. אך עדיין, הנפש של האזרח הפשוט חשקה לצרוך. אז הפתרון שנולד באופן אוטומטי הוא לתת שמות יפים של מעדנים שקשה להשיג אותם, למאכלים פשוטים ונגישים יותר. כך למשל, קשה מאוד היה להשיג קוויאר דגים (איקרה ברוסית). אז מה עושים? יוצרים ממרח ירקות ווקוראים לו איקרה. גם טעים, גם זול, למי בכלל אכפת שאין שום קשר למקור. 

איקרה מקישואים היתה פופלארית מאוד, רבים היו מכינים אותה בתור שימורים לחורף, היו גם כמה סוגים תעשייתים בחנויות. בכל מקרה, מדובר בממרח עדין מאוד וטעים שישדרג כל סנדוויץ' או אפילו סתם על פרוסת לחם בלי כלום. גם טבעונים שבינינו ישמחו לשמוע שהוא מכיל רכיבים צמחיים בלבד.

בורבושלה - עוגיות שושנה גרוזיניות מטוגנות עם אבקת סוכר

מאפה מסוג זה, מסתבר, קיים בלא מעט עדות, בעיקר במטבח יהודי צפון אפריקה. אלה הן שבקייה או פזואלוס במטבח המרוקאי, דבלה אצל התוניסאים או מניקוטי אצל יוצאי אלג'יר. במטבח הרוסי מכינים אותן בצורת פפיון והן נקראות חבורוסט - ענפים יבשים. הגרוזינים מכנים אותן בורבושלה וזה קרוב יותר לצורה הצפון אפריקאית. די חששתי מתהליך ההכנה שנראה לי מסורבל, אבל זה קלי קלות וזה טעים בצורה קשה! הבצק דקיק ואוורירי, הבועות שנוצרות בו מתנפצות בפה עם צליל קראנצ'י מטורף. גם טעים וגם מרשים מאוד.

סלט קישואים עם פסטו פקאן

מתכון קל ופשוט, התוצאה ירוקה, ארומטית וחביבה ביותר.

סירניקי או טבורוז'ניקי - לביבות גבינה רוסיות

קורה לפעמים שמוצרי חלב נשכחים במקרר. נשכחים לתקופה ארוכה, הרבה מעבר לתאריך פג התוקף שלהם. דברים כמו יוגורטים, גבינות לבנות וכו'. לא חייבים לזרוק אותם, ניתן ואף מומלץ למחזר. 

כך קורה לי תמיד עם גבינת טבורוג הרוסית (מומלץ להשיג במחלקות חלב בסופרים - לפי משקל). אני מאוד אוהב אותה, היא מאוד טעימה באפייה או סתם ככה לאכילה, מעורבבת עם שמנת וטיפה סוכר, אבל רוב הפעמים לא מצליחים לסיים אותה ושוכחים ממנה לכמה ימים/שבועות. כשפתאום מוצאים אותה והיא עדיין לא מעלה עובש, זה הזמן להכין סירניקי. סירניקי הם למעשה לביבות שמקורן ברוסיה/אוקראינה והם מאופיינים באווריריות, נימוחות וטעם משובחים. ההכנה קלה, מהירה ולא טרחנית. מעולה לארוחת בוקר/ערב.