חבל ברטאן הוא אוצר אמיתי. חבל ארץ עם יערות קסומים, העטופים באגדות עתיקות, נופים עוצרי נשימה של אוקיינוס וכמובן חומרי גלם מעולים, המהווים בסיס קולינרי למטבח האיזורי. אחד מיהם הם כמובן האויסטרים.
אני חייב גילוי נאות, לעולם לא טעמתי אויסטרים לפני כן והאמת הייתי די חשדן לגבי העניין הזה. לפעמים היה נדמה לי שכל עשירי העולם חתומים על איזה הסכם סודי, שכל יעודו ליצור תדמית שקרית של איזה מאכל יוקרתי שתכלס לא שווה את זה. למה? ככה
אך לשווא, אויסטר לא אכזב, עשירי העולם באמת צודקים - אויסטר הוא טעים, הוא אצילי, הוא מרגש... הוא פשוט מושלם.
אך מה שאהבתי במיוחד באויסטרים של ברטאן, זה היעדר הדאוין והפוזה, שתמיד התלוו אליהם בתודעתי. בלי שטויות ובלי טקסים - קונים אויסטר טרי טרי ישר מהים, יושבים על שפת האוקיינוס ואוכלים, בליווי יין קליל וחמוד. שלא נדבר על המחיר - תריסר בפחות ממחיר יחידה אחת בארץ.
