מתכון זה הוא חסר מזל. למרות שהוא טעים מאוד וקל ביותר, אני מכין אותו פעמים נדירות. מאוד אוהב אותו, אבל תמיד שוכח ממנו. כלומר, לא שוכח את המתכון עצמו אלא מקיומו. ואז פעם בשנה אמא שלי מכינה את העגבניות, אני מבקר אצלה, נזכר ומיד רץ לקנות את המצרכים להכנתו (אם כי ברוב המקרים הם גם ככה ישנם בבית).
זה לא ממש עגבניות כבושות, לא ממש סלט אלא מעין תוספת מלוחה-חריפה שתתאים לכל ארוחה או, נגיד, כתוספת לסנדוויץ'. מומלץ במיוחד לאלה שכמוני לא חוששים מניחוחות שום, למרות שהכבישה הקצרה מרככת את עזות ריחו וטעמו.
